ככל שמתקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גוברת הדריכות במוסד ובקהילת המודיעין של ישראל. מקורה לא ברצון להתערב בבחירות לטובת אחד המועמדים, אלא לוודא שגורמי הביון בישראל יקפידו לשמור על דממה מוחלטת, ושלא ידלוף חומר סודי שעלול להשפיע על התוצאות. “כמובן שאנו ממשיכים לעקוב אחר הבחירות בארצות הברית”, אמר לי בכיר לשעבר במוסד “זו חובתנו לחקור, לנתח ולחבר ניירות עמדה והערכה כיצד התוצאות ישפיעו על מדיניות החוץ והבטחון של ישראל אך אנו מוודאים ששום דבר מכך לא יגיע לציבור הרחב. אם זה יקרה זה יהיה אסון”.
ועדיין, ברור כי רבים בקהילת המודיעין של ישראל, לבטח ראש המוסד יוסי כהן וראש המועצה לבטחון לאומי (המל”ל) מאיר בן שבת, שנחשבים למקורביו ועושי דברו של ראש הממשלה, רוצים לראות את דונלד טראמפ נבחר לכהונה שניה. מנקודת המבט של בנימין נתניהו, הימין בישראל וגם חלקים לא מעטים בצבור ובכנסת, כולל בכחול לבן וביש עתיד, העדפותיו של טראמפ והיותמיו לטובת ישראל, בוודאי בסוגיה הפלסטינית, היו מעל ומעבר לכל הציפיות. נשיא ארצות הברית הרעיף גשם של מתנות על ישראל: למרות התנגדות רוב העולם, הוא העביר את שגרירות ארצו למערב ירושלים.
טראמפ נמצא תחת הכישוף של נתניהו, וקיבל לא מעט מהצעותיו ורעיונותיו: לפרוש מהסכם הגרעין עם אירן, להשית עליה שוב את משטר העיצומים המשתקים את כלכלת אירן, ולצמצם את המעורבות של האיחוד האירופי בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנשיא האמריקני הפסיק את הסיוע לרשות הפלסטינית, בהיקף של מאות מיליוני דולרים וניסח את “עסקת המאה”, שפוגעת עוד יותר בזכויות הפלסטינים לרבונות בגדה המערבית.
הוא גם דחף את מנהיגי המדינות הערביות לשנות את מדיניותם המסורתית, לפיה יש להתנות נורמליזציה והסכמי שלום עם ישראל בפינוי ההתנחלויות ובנסיגה ישראלית מהגדה.
אחוד האמירויות הערביות, היו למדינה הערבית הראשונה שנכנעה ללחצו של טראמפ – תמורת ויתור ישראלי על התנגדות על מכירת מטוסי אף-35. אליה הצטרפה בחריין ושתיהן הסכימו לגמול לטראמפ ולנתניהו, בכך שחגגו את הסכמי הנורמליזציה, על מדשאת הבית הלבן לפני ה-3 בנובמבר. אפשר שעוד כמה מדינות ערביות יצטרפו בהמשך ובראש וראשונה סודן, עומן, ובטווח הארוך יותר אולי גם כוויית וערב הסעודיה. הטקס בבית הלבן, נועד גם להסיט את תשומת הלב של שני המנהיגים ממגיפת הקורונה, שהם נכשלו בניהולה ומהמשפט הצפוי לראש הממשלה בדצמבר, בחשד למעשי שחיתות, מרמה והפרת אמונים.
עם זאת כהן, שלא מסתיר כוונתו להצטרף לפולטיקה בסיום כהונתו ביוני 2021, וגם נתניהו יודעים כי אין ארוחות חנם, בוודאי אצל טראמפ. היחסים בין נתניהו וכהן לטראמפ אינם בין שווים ומשולים יותר לאלה של סוס ורוכבו. לטראמפ יש את השוט, אך אינו זקוק להשתמש בו. נתניהו וכהן כבר אולפו. הם יודעים היטב את מגבלותיהם ויקבלו בהכנעה, כמעט כל תכתיב של נשיא ארצות הברית.
הם בלעו את גאוותם, כשטראמפ הכריז שהוא יסיג את חיילי ארצו מסוריה. “זו היתה מכה קשה למדיניות שלנו” הודה בכיר אחר לשעבר במוסד. “אבל לבסוף נתניהו וכהן הצליחו לשכנע את טראמם להותיר לפחות כמה מאות חיילים אמריקאיים בסוריה”.
טראמפ וחתנו גארד קושנר, כפו על נתניהו, כהן ובן שבת, שכינויו הוא “המשרת”, לבטל את תכניתם לספח את הגדה המערבית, ולהצהיר שוב על מחויבותם לפתרון שתי המדינות. ראש הממשלה ועוזריו נאלצו גם להסכים לדרישת ארצות הברית למכור מטוסי אף-35 לאחוד האמירויות הערביות, כתנאי להסכם הנורמליזציה. וזאת למרות התנגדות נחרצת של מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, שהביע דאגה, שבעתיד עלולה ישראל, לאבד את יתרונה האיכותי, והמטוסים המתקדמים יפלו לידיים עוינות, כמו גם שמדינות נוספות כמו מצרים ערב הסעודית, בחריין וקטר, יתבעו לקבל גם אם את מטוסי החמקן.
אם נתניהו הוא האדריכל והאידאולוג של היחסים האינטימיים עם ממשל טראמפ, כהן ובמידה פחותה בן שבת, הם הבנאים-המבצעים. הם גם מספקים לנתניהו את התשתית להערכות מודיעין, כדי להצדיק את הטנגו ההדוק בין טראמפ לנתניהו.
המדיניות הרשמית לפיה אין ישראל מתערבת בענייני הפנים של מדינות אחרות, בוודאי של ארצות הברית, התקיימה, למעט חריגים, מאז הקמת המדינה ב-1948 ועד שהגיע נתניהו לראשות הממשלה. מדיניות זו התבססה על העקרון שמדינות דמוקרטיות לא חותרות נגד משטרים דמוקרטים אחרים. העקרון ה זה נשמר במיוחד בגלל הברית האסטרטגית, שבמרכזה קשרים צבאיים ומודיעיניים, שאין לה כמעט אח ורע בעולם, בין ירושלים לוושינגטון.
אך למרות זאת ישראלים פעלו בחשאי ומאחורי הקלעים על אדמת ארצות הברית והשפיעו או ניסו להשפיע על מדיניותה ואף פגעו בריבונותה. אחד המקרים הבולטים נרשם ב-1985 כשנעצר בוושינגטון, היהודי אמריקני ג’ונתן פולארד, שעבד כנתחן מידע בצי האמריקני, והתגלה שהוא ריגל לטובת ישראל, בהפעלה של יחידת ביון סודית – הלשכה לקשרי מדע (לק”ם)- של משרד הבטחון. היחידה עסקה בגניבת ידע, חומרים וציוד טכנולוגי, במיוחד עבור תכנית הגרעין של ישראל ותעשיותיה הבטחוניות. הציבור האמריקני ונשיאו אז רונלד רייגן הוכו בהלם “ישראל תקעה לנ ו סכין בגב” אמר לי בכיר לשעבר במודיעין האמריקני, שמכיר את הפרשה לפני ולפנים. ראש הממשלה הישראל דאז שמעון פרס התנצל, אמר כי היה מדובר במבצע “שלא אושר” והודיע כי לק”ם פורקה.
אבל פרס לא אמר אמת. גיוסו והפעלתו של פולארד נעשו ברשות ובסמכות של הדרג המדיני וראשי המודיעין וצה”ל. מה שהציבור בישראל ובארצות הברית לא ידעו היא העובדה שפרשת פולארד לא היתה מקרה חריג ובודד. למעשה מאז 1948, אנשי מודיעין, מדענים, קציני צבא ודיפלומטים ישראליים, פעלו באופן דומה, כל אימת שיכלו, על אדמת ארצות הברית (וגם באירופה) השיגו, הבריחו או גנבו מידע, ציוד וחומרים עבור ישראל. רק מעטים מהם נתפסו. בשנות ה-60, נעלם אורניום ממפעל בפנסיבלניה, שהיה בבעלותו של זלמן שפירו, יהודי אמריקני. הרשויות בארצות הברית חשדו ושאת האורניום הבריחו אנשי ביון ישראליים, עבור הכור הגרעיני בדימונה. אך החוקרים לא הצליחו לבסס את הראיות לחשדם.
אחד הבולטים שבהם היה איש העסקים והמפיק ההוליבודי ארנון מילצ’ן, שהיה במשך שני עשורים סוכן וספק ציוד ומידע של לק”ם. בין השאר, חברה בבעלותו, שהקים בקליפורניה בשם “מילקו”, נתפסה בהברחת מתגים אלקטרוניים שיכולים לשמש גם לפצוץ נשק גרעיני. מנהל מילקו, קולונל לשעבר בצבא ארצות הברית נעצר, נמלט לאירופה, הוכרז עברין נמלט ולבסוף הגיע לעסקה עם האף.בי.אי, והסגיר עצמו לאחר כשני עשורים, כדי לרצות עונש מאסר במולדתו.
תקרית חמורה אחרת נרשמה, כשלשגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין יוחסה, בעיצומה של מערכת הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-1972, אמירה שממנה התפרש כי הוא תומך בניכסון, על פני יריבו הדמוקרטי ג’ורג’ מקגוורן.
הערתו של רבין היא תזכורת לפרדוכס הישראלי-יהודי אמריקני. רוב היהודים מצביעים בעד המפלגה הדמוקרטית, בשעה שרוב ממשלות ישראל, בוודאי בהנהגת הימין, ובמיוחד בהשפעת המתנחלים, מעדיפים ממשלים רפובליקנים. ניכסון, ריגן ובוש הבן (בוש האב היה בהשפעת שר החוץ שלו ג’יימס בייקר מאוד תקיף כלפי ישראל), הם דוגמאות מובהקות למגמה זו. לעומת זאת, כמה נשיאים דמוקרטיים ובהם ג’ימי קרטר, ביל קלינטון וברק אובמה, הקשו מאוד על ממשלות ישראל, משום שהאיצו בהן להסכים לוויתורים טריטוריאלים, לפרק התנחליות ולכונן מדינה פלסטינית, לצידה של ישראל.
אבל, גם כאשר מנהיגי הימין הישראלי כמו מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון ואהוד אולמרט (שני האחרונים מיתנו בתקופת כהונתם את עמדתם) התעמתו עם נשיאים אמריקניים, הם דאגו להבטיח שקהילת המודיעין של ישראל תהיה מקצועית וחפה מכל השפעה ומעורבות פוליטית.
ההקפדה על עמדות מקצועיות, אפשרה לקדם את שתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות לרמות הגבוהות ביותר. הוא כולל תרגילים צבאיים משותפים, פריסת חיילים וציוד, כולל מכ”מים ומערכות התראה אמריקאיות על אדמת ישראל, העברת מודיעין גולמי מהאן.אס.אי. (סוכנות הבטחון הלאומית) ליחידה 8200 של אמ”ן, ומבצעים שכם אל שכם של אנשי מוסד וסי.אי.איי. ברחבי המזרח התיכון. דוגמה אחת מובהקת לאינטימיות בקשרי המודיעין, אפשר לראות בהתנקשות בינואר 2008 בדמשק, בעמאד מורניה, רב הטרוריסטים של חיזבאללה, במבצע שהיה משותף למוסד ולסי.אי.איי., משלב התכנון ועד הבצוע.
השינוי החל בהדרגתה מ-2015, לאחר שבנימין נתניהו נבחר לכהונתו הרביעית. בנגוד לעמדת רוב ראשי מערכת הבטחון, אך עם רוח גבית של כהן (שהיה אז ראש המל”ל) קשר ראש הממשלה קשר עם הרפובליקנים ששלטו בבית הנבחרים, כדי לטרפד את הסכם הגרעין עם אירן, שהשיג הנשיא אובמה וחמש המעצמות הגדולות.
המזימה לא צלחה בידם, אך לאחר שנה וחצי נכנס טראמפ לבית הלבן ובטחונם של נתניהו כהן גבר. במבצע מודיעין נועז בינואר 2018, סוכני המוסד חדרו למחסן בפאתי טהרן וגנבו באישון לילה את ארכיון הגרעין האירני. זה היתה תוצאה של עבודת צוות של מאות חוקרים, סוכני שטח, אנשי לוחמת סייבר, של המוסד ואמ”ן. אבל כהן ונתניהו ניכסו לעצמם במבצעי יחצנו”ת את ההישג והעצימו את תפקידם. באופן חסר תקדים, כהן הזמין עתונאים ישראליים וזרים, כמו גם מומחי גרעין מארצות הברית ואירופה, ללשכתו בגלילות, מצפון לתל-אביב, כדי להתבשם מתפקידו, והשווה באותם מפגשים את המבצע, לסצינות משובר הקופות ההוליבודי “אושן 11”.
כהן טס לוושינגטון עם דיסק און קי, שבו היה אצור העתק מהחומר הארכיוני והראה אותו למקבילו ראש הסי.אי.איי. מייק פומפיאו. המפגש הזה, היה תחילתו של קשר אמיץ בין השניים, שנמשך גם כאשר פומפיאו עזב את סוכנות הביון המרכזית ועבר לשמש שר החוץ. במקומו התמנתה ג’ינה הספל, שהמשיכה להפגש עם כהן, אך הקשר ביניהם הוא מקצועי וקורקטי ולא חם כמו עם פומפיאו.
בנגוד לעצות רוב פקודיו ועמיתיו בקהילת המודיעין, כהן גם המליץ לנתניהו לכנס מסיבת עיתונאים, כדי להציג מסמכים מתוך הארכיון הגנוב. מסיבת העתונאים ומפגשי כהן בוושינגטון, העניקו עוד רוח גבית לטראמפ בהחלטתו לבטל את הסכם הגרעין. בדיעבד, התברר כי המידע שהושג ממסמכי הארכיון והתרשימים לא חידש הרבה. אך בהחלט הוא הנחית מכה מוראלית ופסיכולוגית על אירן.
בשלב מסוים, התקנא נתניהו במאמצי טראמפ לגמד את קהילת המודיעין שלו וגם הוא החל לנסות ולהתערב במינויים בה, כמו שהוא עושה גם למערכת המשפט, לתקשורת וגופים נוספים בממשלה. הדהוד של הרצון הזה, נשמע בדברי חבר הכנסת דוד ביתן, מהליכוד שלפני כמה שנים תמה: “מדוע כל ראשי מערכות הבטחון הם שמאלנים”?
הם לא. הם אנשי מקצוע, משרתי ציבור ופטריוטים ישראליים. אך לנתניהו אין בכך די. גם לא מספק אותו, שלצידו פועלים כבר נאמניו כהן ובן שבת (שאותו מייעד ראש הממשלה לתפקיד ראש השב”כ). הם מונו לתפקידם לאחר שנתניהו ושרה אשתו בחנו את מידת נאמנותם אליו. נתניהו ניסה להתערב במינוי הרמטכ”ל, מעכב את מינוי המפקח הכללי של המשטרה וחותר למנות גם קצינים ואנשי מודיעין ומשטרה בדרגות הבכירות.
אך למרות כל המאמצים, של כהן, בן שבת ונאמנים אחרים של נתניהו, להחדיר פוליטזיציה למערכת הבטחון, רובם ככולם נותרו ממלתיים ומקצועיים. “קשה לי לדמיין שהמוסד וגופי הביון האחרים ינסו לסייע לטראמפ להבחר מחדש” אמר לי חיים תומר שעמד בראש שני אגפים במוסד. “כהן יודע את כל זה היטב ולא יעז להורות לפקודיו להתערב במערכת הבחירות בארצות הברית”. בכיר אחר במוסד הוסיף כי “הוא לא יעז לעשות זאת גם אם המית ליבו של כהן היא לראות את טראמפ נבחר מחדש”.
הסכנה הגדולה הטמונה לקהילת המודיעין של ישראל, היא דרך הנהול של כהן. “אנחנו במוסד וגם בשב”כ תמיד התגאנו, שאנו משרתים בגופים ממלכתיים, שנאמנותם היא למדינה, בלי קשר לממשלה זו או אחרת” הדגיש באוזני איש ביון בכיר אחר “, ולכן רבים מפקודיו של כהן כועסים על פולחן האישיות שלו ועל מסעי היחצנות לקידום אישי שהוא מנהל, בידיעת נתניהו או בהסכמה בשתיקה מצידו. הפקודים בדרגות הביניים והצעירים, מתבוננים בפליאה, אך גם בעניין, בהתנהלותו של כהן ואומרים לעצמם: אם הוא טיפס לצמרת, בעזרת חנופה וקשרים, מדוע שלא נעשה זאת גם אנו.
